אתיקה של פוסטים
רבים משתמשים ברשתות חברתיות לצורך הפצת תלונות ומידע שלילי (שיימנינג). כאשר מופצת תלונה שכזאת, יש המצטרפים ומוסיפים דברי תוכחה ובלע מבלי להכיר את הנושא או המושא הפוסט או את פרטי האירוע ולעיתים ללא כל קשר.
פוסט שלילי שכזה בדרך כלל נובע מאי עמידה בצפיות של הכותב, מתחושה של תסכול ואולי מרצון לפגוע או לנקום או מצורך בקהל אוהד. הוא גורם לנזק וסבל למושא הפוסט ולא פותר את הבעיה.
דרך יעילה יותר היא לצור קשר עם מושא הפוסט ולהבין מה הביא אותו לפעול בדרך שפעל. לעיתים אנחנו מניחים הנחות שגויות מבלי להכיר את הצד השני והאשם אינו במושא הפוסט אלא במערכת או בחברה שבה הוא פועל. לדוגמא נציגת שירות לקוחות שנאלצת לטפל בתלונות לקוח על פי כללי החברה.
כשנכיר את האילוצים ונבין את התמונה בכללותה נוכל לזהות את המקור לבעיה ואולי לפנות לגורמים המתאימים. יכול להיות שנבין שהיו לנו ציפיות מוגזמות או שלא פרשנו נכון את האירוע, ראינו רק את הצד שלנו ורק חלק מהתמונה הכוללת.
אני חוששת שהסיכוי שאנחנו או הקרובים לנו ניפגע מפוסט שלילי או שיימינג רק ילך ויגדל ומציעה לאמץ את כללי האתיקה הבאים שנכונים לגבי פוסטים ובכלל:
📌 לא נפיץ פוסטים או מידע שליליים ובמקום:
· נבחר בדרך של הדברות
· ננסה להבין מה היא מערכת האילוצים
· נכנס 👟 לנעליו של הצד השני
· לא נאשים את השליח במקום את המערכת
· נבחן מה חלקנו באירוע והאם הציפיות שלנו לא היו מוגזמות
📌 לא ניתן יד ולא נשתף פוסטים שליליים שפורסמו על ידי אחרים ולא נעביר רכילות
· אם לא היינו, לא 👁️ 👁️ ראינו, לא 👂 שמענו
· ואם לא ביררנו עם הצד השני את הפרטים
📌 אם אין לנו דברים טובים להגיד נבחר 🙊 בשתיקה.
יש לכם כללים נוספים שאפשר להוסיף לאתיקה של פוסטים ולמניעת שיימינג?
Comments